החלטה בתיק בש"א 1764/05

1.        זוהי  החלטה  בבקשת המבקשת, המועצה המקומית  ירוחם, למחוק  את המילים "בסדר דין מקוצר", מכותרת  כתב התביעה שהגיש נגדה המשיב ולהעביר  את התביעה למסלול של סדר דין רגיל.  החלטתי לקבל את הבקשה, ולהלן נימוקי  ההחלטה.

2.                   המשיב הגיש נגד המשיבה, ונגד הנתבעת 2, שהינה  חברה המנהלת מרכז תרבות  בירוחם, תביעה לתשלום סך  68,060 ש"ח,  אותם חבו לו לטענתו הנתבעות בגין שירותי הפעלת בריכת שחיה.

לכתב התביעה  צורף הסכם להפעלת בריכת  השחיה  (להלן: "ההסכם") , כאשר בכותרתו נכתב  "המועצה  המקומית ירוחם מכרז בדבר הפעלת בריכת השחיה"  (ההדגשה  במקור), המבקשת  מופיעה  בכותרת  ההסכם, כצד להסכם.

עם זאת, בשולי ההסכם ובשולי נספחיו במקומות  היעודים לחתימות הצדדים להסכם, לא מופיע  שמה של המבקשת, אלא  נכתב "המתנ"ס".

בשום  מקום על גב ההסכם, לא מופיעה חותמת המבקשת. כן צורפו  להסכם חשבוניות של המשיב  המופנות אל "מתנ"ס ירוחם", ומכתבים שהופנו  אל המשיב ע"י "מזכירת  המתנ"ס".

1.                   המבקשת  טענה בבקשתה, כי יש למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר", משום  שהתביעה נגד המבקשת, אינה נתמכת  בראיות בכתב כנדרש. לטענת המבקשת, ההסכם לא נחתם על ידי המבקשת, ואפילו לא נחזה  להיות חתום על ידה.

עוד טענה המבקשת, כי על מנת שיהיה תוקף  להסכם שהמבקשת הינה צד לו, יש צורך בחתימה של ראש המועצה והגזבר, וכן בחותמת המועצה. זאת מכח סעיף 193 (א)  לצו המועצות המקומיות (א)  תשי"א 1950  בו נאמר :

"חוזה, כתב התחייבות  או תעודה אחרת מסוג שקבע השר ושיש בהם התחייבות  כספית מטעם המועצה, לא יחייבוה  אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן גזברה; ..."

2.                   המשיבה  טענה בתשובתה, כי היות ושמה של המבקשת מופיע בכותרת  ההסכם,  כצד  להסכם, והיות והיא מוזכרת במקומות שונים  בהסכם, הרי שההסכם  מהווה ראשית ראיה שדי בה לצורך התביעה בסדר דין מקוצר, נגד המבקשת.

עוד טענה  המשיבה, כי ההליכים  שהביאו לחתימת  ההסכם, נערכו ע"פ מכרז, ולא חל  עליהם ס' 193  לצו המועצות  המקומיות הנ"ל.

לחלופין, טענה המשיבה, כי יש לחייב את המבקשת  בתשלום  משום שבענייננו נחתם ההסכם,  על ידי מי שהיתה לו סמכות נחזית לחתום עליו  בשם המבקשת , או בשל אחריות  שילוחית של המבקשת לפעולת הנתבעת  מס' 2.

3.                   סבורני, כי הדין  עם המבקשת.

א.      הוראות סעיף  193 (א) לצו  המועצות המקומית, הינה ברורה וחד משמעית, ולפיה אין תוקף התחייבות של מועצה מקומית, אלא אם נעשתה בכתב ונחתמה  על ידי ראש המועצה והגזבר, לצד חותמת המועצה. הוראה זהה, נכללת בסעיף 203  לפקודת העיריות (נוסח  חדש),  והיא פורשה ע"י בתי המשפט  באופן דווקני,  מתוך ראיית תכלית החקיקה , לשמור על כספי ציבור ולמנוע חיוב העיריה (ולענייננו - המועצה ) בתשלום, בהעדר התחייבות  כדין ובהתאם  לפרוצדורה הנדרשת. כך נקבע בע"א  500/75  487 עזרה ובצרון  חברה לשיכון בע"מ נ'  עירית תל אביב פ"ד ל' (2) 621, והלכה זו הושרשה,  וחזרה  ואושרה בשורה של פסקי  דין בערכאות השונות.

הפסיקה הרחיקה  לכת וקבעה, כי גם במקום  בו עלול להגרם עוות דין לתובעת, לא ינתן  תוקף להסכם אשר לא נעשה לפי ההוראות האמורות , ור' ע"א  739/86 ארי שם -אור נ' עירית קרית גת פ"ד מד (2),562.

ב.      אשר לטענת הסמכות  הנחזית, נקבע בפסיקה, כי אין להחילה  במקרה כזה, וכי גם התחייבות של פקיד מוסמך בעיריה, ואף ראש העיר עצמו , לא תעמוד , בהעדר התחייבות חתומה  כאמור (ור' ע"א  739/86 הנ"ל).

4.                   הבקשה מתקבלת  על כן, ואני מורה על מחיקת  המילים "בסדר דין מקוצר", מכותרת  כתב התביעה.

המשיב  ישלם למבקשת הוצאות הדיון  בסך 2,000 ש"ח בתוספת  מע"מ.

5.                   על פני הדברים, הרי שנוכח האמור בסעיף  5 לעיל, ספק אם מראה  התביעה עילת  תביעה נגד המבקשת. בנסיבות  אלה, מצאתי לנכון לפנות אל הצדדים, ולאפשר  להם לטעון בשאלה,  אם אין מקום למחוק  את התביעה על הסף, מכח הוראת תקנה 100 (1) לתקנות  סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984.

שני הצדדים  רשאים להגיש טענותיהם  בכתב, בצירוף כל אסמכתא  שימצאו  לנכון, תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

בשלב זה, מוארך המועד להגשת  כתב הגנה, עד לאחר קבלת החלטה בשאלת  מחיקת התביעה  על הסף.